פרסם אצלנו

עבודה
בשאר העולם

עבודה
באוסטרליה

עבודה
באירופה

עבודה
באנגליה

עבודה
בקנדה

עבודה
בארה"ב

עבודות בחו"ל	לוח שותפים	דירות בחו"ל	ויזה לארה"ב	Navigator	פורומים	טיפים	אולסייל
לימודים בחו"ל	חוויות מהעבודה	מדריכי וידאו	מדריכים בארה"ב בקנדה באנגליה באירופה באוסטרליה בשאר העולם	מידע נוסף ביטוח לחו"ל טיסות לחו"ל לוח יד שנייה לימודים בארץ

חוויות מהעבודה

חוויות תרמילאים

עבודה בקטיף באוסטרליה

עבודה בחו"ל > עובדים בחו"ל > > קטיף עגבניות ומלונים במערב אוסטרליה

הצג חוויות בתחום:

סוכן נסיעות אישי
מתחייב למצוא לכם את
כרטיס הטיסה הזול ביותר!

03-7777188

קטיף עגבניות ומלונים במערב אוסטרליה

שתף בטוויטר

שתף בפייסבוק

תן למעסיק לרדוף אחריך

הדפסה

שלח לחבר

"הבן הבכור הרחיק לכת ולימד כל אחת מאיתנו לנהוג בטרקטור הגדול - מדי פעם בימי החופש היינו מטיילים בשדות עם הרכב המפלצתי, צופות בשקיעה המדהימה"

מאת העובדת: אביטל גרין

הגעתי לפרת´, שבמערב אוסטרליה, לאחר שמונה חודשים של טיול ביבשת. בתקופת הטיול התאהבתי באוסטרליה - יבשת ענקית, עמוסת נופים מדהימים - החל במדבריות, הרים ויערות גשם, וכלה בערים קוסמופוליטיות (כגון מלבורן וסידני) וחופים מפורסמים. האווירה והתרבות ביבשת שונות מאוד מבארץ. האוסטרלים מאוד נינוחים, הם יודעים ליהנות מהחיים ולא סתם הביטוי המקומי הנפוץ ביותר שם הוא "No worries" (אין דאגות).

מציאת העבודה

כשטיילתי בפרת´ נתקלתי במודעות "דרושים" שונות התלויות ברחבי העיר. מודעה אחת תפסה את עיניי: "דרושים עובדים לקטיף עגבניות ומלונים בחווה המרוחקת מספר שעות נסיעה מפרת´". ההצעה נשמעה לי כהזדמנות לחוויה מעניינת - שמעתי מ"backpackers" (כינוי לתרמילאים המטיילים באוסטרליה וניו זילנד) רבים על העבודות בחוות השונות וכיוון שכמות הכסף שהייתה ברשותי הלכה ואזלה, החלטתי לקפוץ על ההזדמנות.

הרמתי את שפורפרת הטלפון הציבורי הקרוב, וחייגתי את המספר מהמודעה. מהצד השני של הקו ענה לי הבן הבכור של המשפחה שהסתבר לי שהוא האחראי על העובדים בחווה. הוא היה מאוד נחמד ומסביר פנים ואף הגיע להיפגש איתי בעיר והסביר לי על אופי העבודה. יומיים אחרי כן כבר הגעתי להתחיל בעבודתי החדשה בחווה החקלאית. רק לשם הרקע הכללי, הייתי אז בת 21 ומלצרות היה בערך ניסיון התעסוקה היחיד שלי. החווה מנותקת מהכל, ממוקמת באמצע ה-"no where" האוסטרלי - שקיעות וזריחות מדהימות, שקט תמידי וחוויה מסוג אחר. בחווה עבדו איתי שתי בחורות איריות, בחורה תאילנדית ובחורה יפנית שהתקשתה לדבר באנגלית. למרות ובגלל הבדלי התרבויות, השהות במחיצתן הייתה מרתקת. לבנות מאירלנד (רייצ´ל ומירנדה) התחברתי מאוד - הן היו תמיד שמחות וקלילות ושתו כמויות לא קטנות של בירה. כל בוקר השכמנו קום בסביבות שבע בבוקר, ולאחר ארוחת בוקר קצרה קיפצנו לעבר הטנדר. הטנדר הוביל אותנו מרחק נסיעה של כעשר דקות אל לב ה"שומקום" ולאחר שירדנו ממנו בשדה התחיל הקטיף.

קטיף עגבניות- מה קורה שם בכלל?

אז ככה... הטרקטור נוסע עם הארגז הגדול שלו באיטיות, ואנו הבנות קוטפות את העגבניות לידו ומשליכות אל הסל. הבנות האיריות נהגו לשיר ולזמר בשעת העבודה וכולנו הצטרפנו אליהם - עגבניות מכל עבר, שירה בציבור ואנחנו קוטפות וקוטפות. בצהריים עשינו הפסקה לטובת אוכל וקצת מנוחה ואחריה המשכנו בעבודה עד חמש- שש בערב. בעלי החווה היו משפחה אוסטרלית חמה ואוהבת שנהגה להכין לנו ארוחה גדולה מידי ערב. הבן הבכור אף הרחיק לכת ולימד כל אחת מאיתנו לנהוג בטרקטור. מידי פעם, בימי החופש, היינו מטיילים בשדות עם הרכב המפלצתי, צופות בשקיעה המדהימה.

כמה מרוויחים בעבודה ?

שכרנו נע סביב 150 דולר אוסטרלי (דולר אוסטרלי שווה בערך 3 וחצי שקל) ליום והלינה והאוכל היו על חשבון המשפחה. משיחות שערכתי עם תרמילאים אחרים הבנתי שיש גם חוות שמשלמות לפי משקל הקטיף שהצלחת לקטוף ביום ואפשר גם להגיע ל-200 דולר ביום ויותר.

האם כדאי?

לדעתי העבודה בחוות בעל אופי מיוחד מאוד. זו הדרך הטובה ביותר לחוות את אוסטרליה מבפנים, ולעבוד עם המקומיים בחווה החקלאית זאת חוויה שונה לגמרי מהטיול שבו למעשה אתה חי את המקום יותר מהצד, כתייר. חוויתי התנסויות שאלמלא העבודה הייתי מפספסת אותם במהלך הטיול. הכסף עזר לי להמשיך ולטייל בשאר אוסטרליה ועד היום אם תנו לי חמש דקות אני אוכל לנהוג שוב על טרקטור- דבר שסביר להניח לא יועיל לי בהמשך חיי, אך החוויה הייתה שווה כל רגע.