עבודה
באירופה

עבודה
באנגליה

עבודה
בקנדה

עבודה
בארה"ב

עבודות בחו"ל	לוח שותפים	דירות בחו"ל	ויזה לארה"ב	Navigator	פורומים	טיפים	אולסייל
לימודים בחו"ל	חוויות מהעבודה	מדריכי וידאו	מדריכים בארה"ב בקנדה באנגליה באירופה באוסטרליה בשאר העולם	מידע נוסף ביטוח לחו"ל טיסות לחו"ל רדיו Maka לוח יד שנייה לימודים בארץ פרסמו אצלנו

חוויות מהעבודה

חוויות תרמילאים

אופר בשיקגו בארה"ב

עבודה בחו"ל > חוויות מהעבודה > אופר בארה"ב - חוויה של פעם בחיים בשיקאגו

הצג חוויות בתחום:

סוכן נסיעות אישי
מתחייב למצוא לכם את
כרטיס הטיסה הזול ביותר!

03-7777188

אופר בארה"ב - חוויה של פעם בחיים בשיקאגו

שתף בטוויטר

שתף בפייסבוק

תן למעסיק לרדוף אחריך

הדפסה

שלח לחבר

עוד לפני הצבא שמעתי על בנות שנסעו לעבודה בארה"ב, עושות בייביסיטר ועובדות גם כ"אופר" בחו"ל

מיכל נחמן

איך הכל התחיל...

עוד לפני הצבא שמעתי על בנות שנסעו לעבודה בארה"ב, לעבוד בייביסיטר וכ"אופר" שגרות אצל המשפחה אצלה הן עובדות. תמיד הנושא הזה קרץ לי וסקרן אותי. חברה שלי סיפרה לי שנתקלה בחברה ששולחת בנות לעבוד בארה"ב לעבודה בתור אופר. החברה הזאת מתווכת בינן לבין המשפחות בחו"ל. שמחתי לשמוע, חיפשתי קצת פרטים, נכנסתי לאתר שלהם ומילאתי את כל הטפסים הדרושים. משם פחות או יותר התחיל הסיפור.

איך בוחרים משפחה...

לאחר ההרשמה מתחיל תהליך סינון של המשפחות השונות. הסינון מתבצע על ידי החברה, על פי הגילאים של הילדים, כפי שהבנות מבקשות. בנוסף, הם מתאימים את המשפחה גם מבחינת הדת - שומרת מסורת, חילונית או דתית. אני ידעתי שמה שאני מחפשת זו משפחה בה אחד ההורים יודע עברית, שיהיה לי רכב פרטי משלי בלי לחלוק אותו עם המשפחה והכי חשוב- שתהיה לי את הפרטיות שלי- חדר, שירותים ומקלחת נפרדים. הבחירה וההתאמה של המשפחה היא אינבדואלית לכל אחת, כי לכל בחורה ישנם רצונות וצרכים שונים וגם דברים שונים שהיא מוכנה (או לא) להתפשר עליהם. המשפחות מארה"ב החלו להתקשר ולקח לי כחודש וחצי למצוא את ה"טופ" שחיפשתי (מבחינתי) כי מן הסתם רציתי את הטוב ביותר.בכל זאת מדובר על שנה שלמה מהחיים שלי ורציתי למצוא בדיוק את המשפחה שחיפשתי אז מבחינתי לא היו התפשרויות. לבסוף מצאתי משפחה שהתאימה ולאחר בדיקה קצרה סגרנו עם החברה ומשם קבענו תאריך הגעה.

נחיתה רכה

המשפחה שבחרתי התגורהה בשיקגו ושמחתי מאוד כי ידעתי מראש ששיקגו היא עיר מדהימה. הייתה התרגשות גדולה לפני הנסיעה, ארגונים, חששות וכל הדברים הרגילים שאני מניחה שקשורים לתהליך עבודה בחו"ל לתקופת זמן כל כך ארוכה (מראש ידעתי שאני נוסעת לשנה!). המשפחה אספה אותי משדה התעופה והייתי קצת בהלם בהתחלה. הם היו ישראלים כך שזו הייתה נחיתה קצת יותר רכה. היו להם שלוש בנות בנות 4,7,9 והתפקיד שלי היה לשחק איתם, לקלח, לאסוף מבית ספר, לקחת לחוגים ולהכין אוכל - ממש סוג של "אמא קטנה". עבדתי כל יום חמש וחצי שעות מ- 15.00 עד 20.30 וקבלתי 140 דולר לשבוע. הכסף היה סבבה מכיוון שהמשפחה משלמת את כל ההוצאות (כולל הכל) וצריך רק כסף לבזבוזים קטנים פה ושם. היתרון הגדול בעבודה הזאת הוא שיש גם זמן פנוי. אני עשיתי בנוסף בייביסיטר, בעבודה נוספת מהצד, בזמני החופשי (אצל משפחה אחרת, לתינוקת שממש רק נולדה) ועוד היו לי יומיים בשבוע חופש שגם בהם מצאתי עבודה נוספת. פעם בשבוע שמרתי על ילדה בת חמש (משחקים, טיולים ואוכל) עד שאמא שלה חזרה מהעבודה. זו היתה עבודה של 8 שעות ביום, 10$ לשעה. סה"כ מבחינת הכסף, זה עדיין יוצא ממש לא הרבה, אבל לא בשביל הכסף נסעתי. פשוט נהנתי מכל רגע ולמי שאוהבת ילדים זה מעולה- שילוב של עבודה בחו"ל, קצת כסף ומקום חדש שחיים בו ולאט לאט לומדים להכיר.

ש-י-ק-ג-ו

שנה שלמה מהחיים שלי חייתי בשיקגו- אחת התקופות היפיפיות בחיי. הדאון טאון הדהים אותי כל פעם מחדש. השילוב של הבניינים העצומים עם ה"לייק מישיגן", מקומות הבילוי האינסופיים ובכלל האנשים שם מסוג אחר- זורמים, כיפיים וכמובן מזמינים אותך חופשי למשקאות. הייתי פשוט באופוריה. שקגו היא עיר תיירותית מאוד ויש שם הכל. בדרך כלל המקום שכולם נוהרים אליו הוא הדאון טאון. האגם הופך בקיץ לחוף ים ובחורף הוא קופא והטמפרטורה יכולה להגיע גם למינוס 20 מעלות. כמו כן ביקרתי בבניין ה"סירס טאוור"- מקום שני בגודלו בעולם עם נוף מדהים על כל העיר. האדריכלות של העיר משגעת, מוזיאונים ברמה ובקיץ יש כל יום מה לעשות - משווקים עד להופעות מגוונות של אומנים.

חיי חברה, חברות חדשות, יציאות...

לגבי חיי החברה, ובכן, לא חסר. מכיוון שמגיעות אופריות מכל העולם יש עובדת סוציאלית אזורית שדואגת למפגשים, אחת לחודש, של כל הבנות שגרות באזור. כל פעם משהו אחר- הופעת בלוז, פאב או מסעדה טובה (הכל על חשבונם) ואם יש בעיות אז היא מנסה לפתור אותם (למשל אם מדובר בעניין כספי או אם לא מסתדרים עם המשפחה). כל סוף שבוע הייתי יוצאת עם כל החברות למועדונים והיינו מכירות שם אנשים חדשים. היינו גם עושות הרבה קניות ביחד. הכל זול בארה"ב ויש סיילים טובים. לגבי המקומיים, האזרחים האמריקאים מנומסים ונינוחים, הרבה יותר מהישראלים. יום אחד עצרתי רמזור שלם עם פקק ענק של מכוניות מאחורי כי לא ידעתי איך להגיע למקום מסויים ולאן לפנות ואף אחד לא צפר והתרגז. בארץ כבר היו זורקים לי על המכונית אבנים מחוסר סבלנות. בעניין האוכל - קצת מפחידה כמות המאכלים השמנים שאוכלים שם. הרגלי האוכל שם שונים מאוד מבארץ. הם רגילים לקינוח אחרי כל ארוחה, להורים אין זמן לבשל, בגלל העבודה, אז הם קונים המון אוכל מוכן קפוא (פיצות, צ´יפסים וכו´) והיה לי קצת קשה להתרגל אבל בסופו של דבר אין ברירה, מתרגלים ואפילו מתחילים לאהוב את זה. יש גם הרבה מסעדות טובות וכל מיני סוגי מאכלים ממכסיקני עד למאכלי ים. זה כל היופי כשגרים בארה"ב- אפשר לטעום אוכל מכל תרבות ומקום אפשרי בעולם. כשלושה חודשים אחרי שהגעתי ומצאתי עבודה בארה"ב, הכרתי בחור ישראלי. התחלנו לצאת והפכנו לזוג. היינו ביחד עד הרגע שעליתי למטוס חזרה לארץ הקודש
(תשעה חודשים). הייתה לנו תקופה מדהימה ביחד- טסנו ללאס וגאס, חרשנו את הברים וכמובן משחקי-סנוקר שהיו חלק בלתי נפרד מהבילויים שלנו. אני באתי בגישה שלא נקשרים יותר מידי כי התקופה הזו לא תמשך לנצח וזה עזר לשמור על שפיות. קצת אבסורדי לנסוע עד ארה"ב ולהיות עם ישראלי אבל חבר בחו"ל זו אחת החוויות הכי מדהימות בעולם...

החיים בחו"ל

אחד הדברים שהכי אהבתי בנסיעה לעבודה בחו"ל הוא עניין החופש. הייתה לי קומה משלי, בבית של המשפחה, רכב שהמשפחה סיפקה, מרחק של 11 שעות טיסה מהבית בארץ ואת כל הפרטיות שבעולם. בזמני החופשי לא הייתי תלויה באף אחד וזו עצמאות אמיתית שכיף לחוות. כמה שזה אולי נשמע פלצני, למדתי להכיר על עצמי דברים חדשים, הכרתי את כל האזור כאילו הוא הבית שלי ואפילו את הקיצורי הדרך הקטנים, ובכלל למדתי לדאוג לעצמי מהדברים הגדולים ביותר ועד הקטנים... למי שחושב לעבוד בחו"ל ומחפש לחוות משהו אחר אני ממליצה בחום.