עבודה
באירופה

עבודה
באנגליה

עבודה
בקנדה

עבודה
בארה"ב

עבודות בחו"ל	לוח שותפים	דירות בחו"ל	ויזה לארה"ב	Navigator	פורומים	טיפים	אולסייל
לימודים בחו"ל	חוויות מהעבודה	מדריכי וידאו	מדריכים בארה"ב בקנדה באנגליה באירופה באוסטרליה בשאר העולם	מידע נוסף ביטוח לחו"ל טיסות לחו"ל רדיו Maka לוח יד שנייה לימודים בארץ פרסמו אצלנו

חוויות מהעבודה

חוויות תרמילאים

עבודה בעגלות בלונדון אנגליה

עבודה בחו"ל > חוויות מהעבודה > עבודה בעגלות בלונדון!

הצג חוויות בתחום:

סוכן נסיעות אישי
מתחייב למצוא לכם את
כרטיס הטיסה הזול ביותר!

03-7777188

עבודה בעגלות בלונדון!

שתף בטוויטר

שתף בפייסבוק

תן למעסיק לרדוף אחריך

הדפסה

שלח לחבר

"צריך קצת זמן להתאקלמות... אחרי הכל אני בארץ אחרת וחייבים להבין מי נגד מי, ומדובר בקהל אנגלי שמאוד שונה מהישראלים. אבל החוצפה, החום של הישראלים והגישה עשו את ההבדל". חוויה של עובדת על עגלות בלונדון

סיון שרעבי

הרבה חבר'ה צעירים שמסיימים שירות צבאי מתלבטים לגבי עבודה בחו'"ל. הרבה שאלות, פחדים ותהיות רצים בראש כשחושבים על זה. זה יהיה ריווחי? איך אני אתמודד עם האנגלית? אני אסתדר עם כל החבר'ה האחרים והאם החוויה הזו שווה את זה בכלל?
אני לא יכולה לספר לכם את כל הסיפורים של האנשים שעבדו בעגלות, אני יכולה לספר לכם את הסיפור שלי.

כסף, והרבה

כהשתחררתי מהצבא. חשבתי מה עושים, והגעתי לתשובה הקלאסית - הולכים לעשות כסף, והרבה!
התחלתי למלצר במסעדה. לקח קצת זמן עד שקיבלתי מעמד ומשמרות טובות והתחלתי לעשות קצת כסף. הצבתי לעצמי יעד כספי לחסכון מהעבודה. שיספיק בשביל לקנות רכב, לחסוך מספיק כסף לטיול הגדול שלי ואולי כמה אלפים לקראת התואר. הצעדים לקראת היעד היו איטיים, איטיים מדי. זה נראה בלתי אפשרי! איך עושים את זה ובתוך זמן סביר של שנה, נגיד?
הייתי מיואשת.
החלטתי לצאת ולהטביע את יגוני באלכוהול עם חברה טובה.

אחרי שהורדנו כמה צ'ייסרים וסיפרתי לה כמה אני מתוסכלת מהעבודה היא הסתכלה עליי ואמרה: "לונדון". אמרתי לה: "על מה את מדברת?" והיא השיבה: "את צריכה לנסוע לעבוד בעגלות בלונדון!" הסתכלתי עליה בתמיהה.
"על מה את מדברת?" היא סיפרה לי שחבר שלה מנהל כמה עגלות בלונדון, מעסיק ישראלים ושזו חוויה מושלמת במלוא מובן המילה. "משלמים שם בפאונדים! עושים כסף אמיתי. לא הכסף כיס שעושים פה בארץ!" אני לא אשכח את הערב הזה – הוא שינה משמעותית את החיים שלי בשנים הבאות.
לא חשבתי יותר מידי כי ידעתי שאם אחשוב בטח לא יהיה לי את האומץ ואמשיך למלצר לפחות עד התואר השני...
דיברתי עם חברה ושכנעתי אותה להצטרף אליי.

עולם שלם שלא הכרתי

התחלתי לברר על העבודה בעגלות. חברה סיפרה לי על אתר "Maka ". פורטל באינטרנט שמטפל ועוזר במציאת עבודות בחול. נכנסתי לאתר ונחשפתי לעולם שלם שלא הכרתי. גיליתי שאפשר לעבוד כמעט בכל מדינה בגלובוס. היו שם אינספור הצעות עבודה באנגליה במגוון מקומות, פרטים על דירות ומגורים, פרטים לגבי ויזות עבודה חוקיות ומה לא. כל הפרטים שחיפשתי במקום אחד. גיליתי שבעגלות מסויימות מוכרים מוצרי קוסמטיקה של ים המלח ובאחרות מיישרי שיער ואפילו צעצועים. החלטתי להיות רצינית ולהשאיר פרטים באתר. תוך זמן קצר חזרו אלי מראיינות מכמה חברות, ואני אהבתי במיוחד מראיינת נחמדה שנתנה לי תשובות לכל השאלות שהיו פתוחות: עלויות לגבי הטיסה, איפה גרים, מי עובד שם שכר ורווחים ואפילו מה המזג אוויר בלונדון בעונה הקרובה... הבחורה שראיינה אותי סיפרה לי על כל סוגי המוצרים, החברות והמדינות השונות שניתן לעבוד בהן. ככה תפרנו ביחד את החברה שהכי מתאימה לי ואת המוצרים שהכי התחברתי אליהם.

קדימה! לונדון מחכה לי!

הטיסה הייתה קצרה באופן מפתיע. לא ידעתי שאנחנו כל כך קרובים לאנגליה. לונדון עיר ללא הפסקה, סואנת והכל נראה ענק מהרגיל!
ידעתי שהחברה שבה אני מיועדת לעבוד שולחת משהו לאסוף אותנו מהשדה תעופה. לא הייתי צריכה לחשוב על איך אני מגיעה לדירה, פשוט יבואו לאסוף אותי מהשדה. איזו נחיתה נעימה ורכה! בשדה תעופה קיבל אותנו בחום (המנוגד לקור של לונדון) בחור ישראלי חמוד שכבר בדרך לדירה שלנו גילנו ששירתנו באותו בסיס. הדירה הייתה מדהימה: מרווחת, מאובזרת, חמימה והכי חשוב: 10 דקות הליכה מהקניון שבו עבדנו. ממש כמו שדמיינתי. קיבלנו חדר נפרד רק לשתינו וחלקנו את הדירה עם שלושה חבר'ה ישראלים חמודים. ביום למחרת, אחרי שינה טובה (וארוחת בוקר אנגלית) התחלנו להכנס לעיניינים. בהתחלה כצופות בלבד. ראינו, למדנו והפנמנו מה כל הסיפור של העגלות. היינו מנסות לנחש מי מהחולפים בקניון ייקנה או לא מהעגלות וככל שצפינו יותר הניחושים שלנו היו כמעט מדוייקים.דווקא הצפיה מהצד הייתה מרתקת...

ביום השני קיבלנו הדרכה יסודית ומקצועית ממנהל העגלה, שהיה סובלני מאוד. הכל עבר באווירה נעימה ואפילו כיפית. המנהל חשף אותנו למוצרים קודם כל. סיפר לנו על ההיסטוריה של מוצרי ים המלח והמותג שמכרנו, איך משתמשים בהם, על הלקוחות האנגלים והההתנגדויות שלהם בזמן מכירה ואיך בעצם הכי טוב למכור את המוצרים. הוא לימד אותנו את ה"ספיצ'", נאום המכירה שהוא בעצם המהות והתמצית של מה שמכרנו. הכל היה מובנה וברור. היום עבר במהירות מבלי ששמתי לב והתחלתי לעבוד ממש על העגלה ולמכור מוצרי קוסמטיקה וטיפוח של ים המלח.
אני ממש עושה את זה!
במהלך היום פגשתי אנשים הזויים, אנשים מדהימים, אנשים מצחיקים ובעיקר שונים מכל מה שהכרתי עד עכשיו.

עניין של זמן

צריך קצת זמן להתאקלמות... אחרי הכל אני בארץ אחרת וחייבים להבין מי נגד מי, ומדובר בקהל אנגלי שמאוד שונה מהישראליים. אבל החוצפה, החום של הישראלים והגישה עשו את ההבדל. תבינו, האנגלים הם עם קריר ומאופק. מנומס ואדיש. ניצלתי את החום והחוצפה הישראלית, חייכתי וגרמתי גם להם לחייך והראיתי להם משהו שהם לא רואים כול יום - אשת מכירות שונה בנוף. במהרה זה גם התבטא במכירות שלי ובכסף שעשיתי.

כשאתה הולך לעבוד בחו"ל חובה לבוא בראש פתוח ואז באמת אפשר ללמוד, להרוויח וגם להנות. היו גם ימים לא קלים של מכירות נמוכות, אחרי ימים של שיאים מדהימים. צריך להבין שלפעמים יש גם ימים כאלה ולהמשיך לחייך ולהנות באמת מהחוויה. לא להתייאש כי ההתחלות לא קלות.

בהבט החברתי, מהר מאוד הפכנו למשפחה אחת גדולה, ניהלנו את הקניות וההוצאות לדירה ביחד, בישלנו ארוחות שישי מדהימות ואפילו היינו עושים קידוש לשבת. אפשר לומר שהקשרים הנפלאים שנרקמו בין האנשים כיפרו על המרחק מהמשפחות שלנו בארץ וגם קצת על הקור של לונדון.
בהבט המקצועי, כל יום אתה לומד משהו חדש גם מהשותפים שלך, שיש להם ניסיון רב, וגם מניסוי וטעייה. אתה לומד מי עומד מולך ואיך לפנות אליו. אתה מצליח עם הזמן להתאים את עצמך ללקוח והתוצאות לא מאחרות להגיע.

במשך היום עברנו חוויות מצחיקות בטירוף, הגיע בחור עם קרחת לקנות אצלי והוא לא ממש הבין ומרח את המלח על הקרחת והיה לגמרי מבסוט, כולנו נקרענו מצחוק, לא יכולנו להרגע... והכי חשוב שהוא קנה. גם ערכה לעצמו וגם ערכה לאשתו.

עם הזמן גיליתי איך אפשר להגדיל את המכירות, התחברתי לחבר'ה ישראלים תותחים במכירות שאיתם העבודה זרמה. הם לימדו אותי שיטות מכירה חכמות וטכניקות שכנוע. היינו עושים ביננו תחרויות וכך היינו ממריצים אחד את השני למכור. מי שמפסיד - בערב משלם על השתייה...

כריסטמס!

ואז הגיעו החגים והכריסמס. אי אפשר לתאר את בהלת הקניות של האנגלים. המכירות קפצו לרמות שלא ידעתי שקיימות. לא חשבתי שבחיי אצליח לעשות סכום כזה של כסף ובכל כך מעט זמן. אני כבר בחצי הדרך ליעד שלי. ועוד בחודש וחצי!
בערב אחרי ימי עבודה מפרכים היינו יוצאים לפאבים מקומיים ואם אתם חושבים שהייתם בפאב אמיתי בישראל, תחשבו שוב. בילנו במקומות הכי נחשבים. מקומות הבילוי מתאימים לכל כיס כך שיכלנו להרשות לעצמנו לבלות ועדיין לחסוך.

בעקבות ובזכות העבודה בעגלות הצלחתי לחסוך מספיק כסף לטייל כמה שרציתי ואיך שרציתי בדרום אמריקה. בלי לדפוק חשבון לחוויות ולכמה כסף יישאר אחרי.
ו... נשאר לי אפילו מספיק כסף כדי לקנות רכב קטן, חמוד וחדיש ללימודים!
על הדרך זכיתי בחוויה נדירה, הכרתי אנשים שהפכו להיות החברים הכי טובים והחשוב ביותר: עשיתי את זה בעצמי.