עבודה
באירופה

עבודה
באנגליה

עבודה
בקנדה

עבודה
בארה"ב

עבודות בחו"ל	לוח שותפים	דירות בחו"ל	ויזה לארה"ב	Navigator	פורומים	טיפים	אולסייל
לימודים בחו"ל	חוויות מהעבודה	מדריכי וידאו	מדריכים בארה"ב בקנדה באנגליה באירופה באוסטרליה בשאר העולם	מידע נוסף ביטוח לחו"ל טיסות לחו"ל רדיו Maka לוח יד שנייה לימודים בארץ פרסמו אצלנו

חוויות מהעבודה

חוויות תרמילאים

טיול תרמילאים בחו"ל צ'ילה

עבודה בחו"ל > חוויות תרמילאים > צ´ילה - צפונית לסנטיאגו דה צ´ילה

עוד באתר...

השרותים שלנו

ביטוח רפואי מותאם
לנוסעים לעבודה בחו"ל

רוצים ויזה לארה"ב?
תנו לנו לעזור לכם

מבולבלים בין החברות?
תן למעסיק לרדוף אחריך!

אינדקס לימודים בארץ ובחו"ל

אנחנו נמצא לכם את הכרטיס הזול ביותר!

וידאו MAKA

כאן גרים: מגורים משותפים בעבודה בחו"ל

כמה מרוויחים בעבודה בחו"ל חלק שני

נופים ירוקים, פאבים ומוסיקה - עבודה באירלנד

מה עושים ביום החופשי בעבודה בחו"ל?

חוויות מהעבודה

אחרי שמכרתי יפה יחסית לעובדת מתחילה - נעשה קל

מחבר "סיפורו של סוכן מכירות" בחוויה אישית

מה בעצם עושה מארחת ביפן?

חברות מובילות בגיוס עובדים

צ´ילה - צפונית לסנטיאגו דה צ´ילה

שתף בטוויטר

שתף בפייסבוק

תן למעסיק לרדוף אחריך

הדפסה

שלח לחבר

השיא - שעה עגולה של ספרינטים ו"עליות" באופניים והכל עם נעלי הטרקים הבלויות... ובכל זאת לא הייתי מוותרת על השיעור הזה לעולם...

טלי קידר

רקע לטיסה..

בצ´ילה התחלתי את הטיול שלי (שנמשך שנה). בהגדרה רציתי לטוס לבד ולא להיות תלויה באף אחד. אבל רצה הגורל, ושבוע לפני הטיסה מצאתי את עצמי חוברת לשני גברברים, עופר ושי, שפגשתי בין מדפי "למטייל", רק בשביל שאמא תישן בשקט בלילה. היו לי חששות מהסידור הזה אבל בסוף יצא מצוין. טסים עם מישהוא שלא מחויבים לו מבחינה רגשית, אם מסתדר, הרווחנו ואם לא אז נפרדים, אין יותר טוב מזה. טיילנו חודש כייפי ביחד ואח"כ אני פניתי לכיוון הטרקים בפטגוניה והם הלכו לנפוש בברזיל. סידור מומלץ לכל מי שטס לבד וקצת חושש: תאמו ציפיות לפני הטיסה, בארץ, וקחו תמיד בחשבון ששום דבר לא באמת צפוי ותהיו מוכנים לכל. לזה שתמשיכו ביחד ולזה שתיפרדו אחרי שבוע. וכמובן קבלו הכול באהבה.

נחיתה רכה

את הטיול פתחנו בנחיתה רכה בסנטיאגו דה צ´ילה. שדה התעופה יחסית מסביר פנים, שזו כבר תחושה נעימה. שימו לב שתמיד בשדות התעופה יש מפות שונות של העיר וכל מיני פרוספקטים של אתרים מעניינים, שווה לקפוץ למודיעין או לחפש דלפק תיירות ולהצטייד במפות עדכניות. משדה התעופה הענק לקחנו מונית למחוז הישראלים בעיר. תכננו לבלות בבירה רק יום וחצי כדי לא לפספס את מעט הזמן שנותר לנו עם מזג האוויר הסביר בצפון צ´ילה (לפני שיהיה קר מידי וגשום), אז הגיוני היה להגיע למקום הכי מדובר שכולם בטח יידעו להנחות אותנו כבר ביומנו הראשון.

אז הגענו ל- Indiana - המלון המהולל והמוכר מהשמועות. המלון אכן נחמד מבחינת החמימות שבו ותחושת המשפחתיות שמאפיינת את הכניסה אליו, ואכן הייתה תפוסה מלאה בישראלים. הצליחו למצוא לנו חדר ריק, מניסיון עבר בביקור ביבשת (הייתי פעמים בפרו לפני הטיול הגדול) למדתי דבר ראשון לבדוק את השירותים – אם המים יורדים ואם הם עומדים בתקנים שלי עצמי, ואומנם, הפלא ופלא – המים לא יורדים ומה גם השירותים באמצע החדר מוסתרים בוילון... כמובן שתוך שנייה המוצ´ילות היו חזרה על הגב ויצאנו כמו שנכנסנו (קראו לי מפונקת אבל ההחלטה לעבור מלון הייתה משותפת לכולנו). לפני שפתחנו את ההאנד בוק, חצינו את הכביש ומתחת לשלט פרסומת ענק של ג´יזל הברזילאית (הבנים הצטלמו על רק השלט כאילו היה מדובר מינימום באתר שבט האינקה...) מצאנו לנו גן עדן בצורת בית דירות קטן וחמים עם 3 חדרי אירוח, מטבחון וגרמני אחד מטפס הרים מדופלם. קיבלנו חדר ענק עם שירותים ומקלחת... ולהפתעתנו הרבה גם באותו מחיר כמו המלון הראשון בו ביקרנו. אני ממליצה מניסיוני תמיד לנסות ולבדוק, ייתכן ומעבר לכביש מחכה לכם בדיוק מה שאתם צריכים.

סנטיאגו

התקלחנו במים חמים ויצאנו לשוטטות הראשונה – היישר לפלאסה דה ארמס (כך קוראים כמעט לכל הכיכרות המרכזיות ביבשת, עובדה שמקלה עלינו המוצ´ילרים – כך תמיד יודעים איך להגיע למרכז). הסתובבנו בין החנויות, המבנים המיוחדים, הכול פה מאוד מודרני. תמצאו בפלאסה את בית הדואר, מוזיאון להיסטוריה, סניף של בורגר קינג וכדומה - בדיוק כמו בכל מדינה מערבית. אני אישית, חיכיתי לאכול את המאכל הלאומי (הלא רשמי) של צ´ילה: ה-´קומפלטה´. אותה תמצאו בכל חור, זו נקניקייה בלחמנייה עם כל מיני תוספות של מאכלים מקומיים – כרוב כבוש, אבוקדו ועוד. התחבורה בעיר היא במטרו, אל תחששו להשתמש ברכבות, הן יעילות, מהירות וזולות. רק הקפידו לשמור את התיק הקטן והחשוב בקדמת גופכם בנסיעות ובשווקים ההומים. מומלץ לא לפספס את התצפית על סנטיאגו, עולים עם משהו שהוא הכלאה של רכבל ורכבת – משעשע, נוף מטריף וכך אפשר גם לקבל מושג על הגודל והעוצמה של העיר.

אוטובוסים ונסיעות ארוכות

את סנטיאגו עזבנו יום אחרי שהגענו. רכשנו כרטיסי אוטובוס ל- Calama שבצפון (יעדנו המדויק היה San Pedro de Atacama אבל את הכרטיס לשם אפשר לקנות רק בקאלמה) ויצאנו לדרך של 22 שעות (!!!) מסנטיאגו הבירה. כשאתם רוכשים כרטיסי אוטובוס, שאלו את המוכר איפה ממוקמים השירותים באוטובוס (כמעט בכל האוטובוסים ביבשת יש שירותים ובחלקם אפילו שניים) ולפי מיקומם תדעו איפה לא לשבת. תגדילו ראש ותבקשו ממוכר הכרטיסים מקומות כמה שיותר רחוקים מהשירותים, סמכו עליי בקטע הזה. לאחר שבילינו 22 שעות סמוך לתא שירותים שהיה מאוד פעיל באותה נסיעה, למדנו את הלקח. דבר נוסף בנוגע לשירותים באוטובוסים - כנסו אליהם רק אם באמת קצה נפשכם מלהתאפק. לנסיעות ארוכות כדאי להזמין Semi Cama שזה בעברית "חצי מיטה" – ז"א שאפשר להוריד את המשוב כמעט עד לכדי מיטה (לא מומלץ להזמין Cama - "מיטה", סתם הרבה יותר יקר ואפשר לישון נהדר גם עם הסמי קאמה). דבר נוסף, אל תסמכו על עצירות והפסקות וציידו את עצמכם מראש במספיק מים, פירות וכדומה. בקאלמה אל תתמהמהו וסורו היישר לתחנת האוטובוס הצנועה שבעיירה על מנת להזמין כרטיסים ל´סאן פדרו´. חשבו את השעות כך שתגיעו באור יום. האוטובוסים יוצאים כל כמה שעות ואל תיקחו סיכון עם האוטובוסים הליליים לסאן פדרו (מדובר בערך ב 3 שעות נסיעה נוספות וזמני האוטובוסים לא קבועים).

סאן פדרו המדהימה..

בסן פדרו אתם יכולים להירגע בכיף. המקום מדהים, ממש חלקת אלוהים קטנה. אין כבישים (רק דרכי עפר), כל הבתים מחימר ובוץ (מראה יפה ומיוחד), המסעדות ובתי הקפה מעוצבים בסגנון העתיק המאפיין את הכפר והכל פה רגוע ושליו. במסעדות השונות יש ארוחות בוקר מפנקות עם מיצים טבעיים (ולאלו, כמוני, שחייבים קפה טוב בבוקר, יש מכונות אספרסו עם קפה מצוין). בסן פדרו הכול מאוד מיוחד, שונה ובתולי. הלינה במקום היא בחצרות של המקומיים – אין מלונות או הוסטלים. משפחות רבות בנו חדרי אירוח בחצרות שלהם, עוברים בינהם ובודקים. סביב הכיכר המרכזית בכפר תמצאו חנות אינטרנט, סוכנות טיולים, קיוסק קטן וזהו פחות או יותר. באחד הימים נקלענו במקרה לחתונה מקומית שהתרחשה ב´פלאסה´: ריקודים, תהלוכות, תחפושות –חגיגה שלמה.

טיולים בסאן פדרו

לסן פדרו יש מגוון טיולי יום/לילה שונים להציע. יצאנו לטיולי אופניים יומיים באזור (איזור מדברי יפיפה), לטיול ליל ירח ב´ווינה דה ללונה´ ("עמק הירח" - מומלץ בחום, זוכים לראות שילוב מיוחד של מדבר רחב, דיונות, וצבעי שקיעה מטריפים). באחד הבקרים הגדלנו ראש, השכמנו מוקדם (ממש מוקדם) ונסענו לראות שדה גייזרים ענק. אתם לבטח תתקלו לא אחת בגייזרים בטיול, אבל כאן מדובר בכמות עצומה של גייזרים גדולים המתפרצים לנגד עינך בזה אחר זה. בנוסף יצאנו לטיול של שבוע במדבר המלח ("סאלר") בדרום בוליביה, על הטיול עצמו לא ארחיב יתרה (יש דברים שצריך פשוט לראות), רק אומר שאפשר לתאם הכול מסן פדרו, הם מוציאים קבוצות לסאלר ומחזירים אותם לכפר. כמובן שישנן כל מיני "חבילות" טיולים נוספות, תראו מה הכי מתאים לכם. בכל מקרה מדובר בחוויה חד פעמית מיוחדת במינה. את רוב השבוע אני העברתי בג´יפ ששכרנו עם עופר, שי ו2 בחורות אמריקאיות (טיפוסיות) שהצטרפו אלינו.

וואלפראיסו

אחרי שבועיים בצפון התחלנו להדרים חזרה לכיוון הבירה (לא היה פשוט לעזוב את סן פדרו, התחברנו למקומיים ובעיקר לבנות הקטנות של בעלי הבית בו לנו - חגגנו איתם, אכלנו איתם ובאמת שנקשרנו..). במהלך הנסיעה, בפרץ של ספונטניות, החלטנו שאנחנו עוצרים לביקור ב´וואלפראיסו´ (עופר שמע שנחמד שם אז החלטנו לבדוק), ירדנו בכביש הראשי לכיוון וואלפראיסו והתחלנו לחפש את עצמנו. אחרי שעצרנו מונית לשם קבלת הוראות, הצלחנו להגיע לעיר הנמל ומסתבר שטוב עשינו. מדובר בעיר משגעת, מלבד העובדה שכל הרחובות בעיר בנויים על הר (עם עליות של כמעט 90 מעלות - לא פשוט עם המוצ´ילות על הגב) יש המון מלונות והוסטלים טובים בעיר. לאחר הליכה קצרה בעיר, פגשנו אישה נחמדה ברחוב שהציעה לנו לישון אצלה בבית בתמורה למחצית מהסכום שדרשו מאיתנו בהוסטל (משהו כמו 7$ כולל ארוחת בוקר), כמובן ששמחנו. בבית מתגוררים האמא, הבן והסבתא (אגב הצעות כאלה הם לא דבר נדיר שם) וכל אחד מאיתנו קיבל חדר משלו (חוץ מעופר שישן עם הילד הקטן שלא הפסיק להציק לו...). תוך זמן קצר לקחו לנו את הכביסה המלוכלכת לניקוי והכינו לנו ארוחה חמה וצנועה – פינוק.

"ווינה דל מר"

צמוד לעיר ´וואלפראיסו´ נמצאת ´ווינה דל מר´, שזו עיירת נופש יפה עם רצועת חוף,מזח וטיילת ארוכה. תוכלו למצוא בה גם אין ספור בתי קזינו ומסעדות יוקרה וזה אולי המקום לציין שמדד המחירים באזור זה גבוה ביחס לכל מקום אחר בצ´ילה - ראו הוזהרתם. בילינו שם שלושה ימים, הסתובבנו ברחובות מלאי הסיפורים של עיר הנמל, עלינו לתצפיות משגעות, שיחקנו מטקות על חוף הים (הבאנו מהבית), טיילנו לאורך קו החוף, והסתובבנו בין בתי הקזינו. באחד הימים נכנסו לחדר כושר מודרני והתחברנו למנהל המקום שהזמין אותנו לשיעור ספינינג והתעקש שנשאר להתעמל קצת בחדר משקולות. ככה מצאתי את עצמי בשיעור ספינינג מטורף שמתנהל ע"י צעקות בספרדית, בקצב סלסה שלא היה משאיר אף אחד אדיש. השיא – שעה עגולה של ספרינטים ו"עליות" באופניים והכל עם נעלי הטרקים הבלויות... לא מומלץ כל כך, ובכל זאת לא הייתי מוותרת על השיעור הזה לעולם. אירחו אותנו ממש יפה ומאחר והם לא רגילים למוצ´ילרים כל כך אז היינו אטרקציה נחמדה, ועוד אנחנו מישראל - בכלל שברנו קופות. אחרי שספגנו מהאופי של המקום ונהננו מהאירוח הביתי המשכנו בדרכנו לסנטיאגו הבירה...

טיפים ועצות על הדרך

צ´ילה על קצה המזלג..
הרפובליקה של צ´ילה (בספרדית: La Rep?blica de Chile - מקור השם מפרו: "ארץ השלג") ממוקמת בחוף הדרום-מערבי של אמריקה הדרומית, בין הרי האנדים והאוקיינוס השקט. מדינה צרה וארוכה (כשתדרימו מסנטיאגו, אם תהיו עם רכב, סעו בזיג-זגים לכל רוחבה וכך בקלות אפשר לראות כמעט את כולה) אורכה כ-4,300 ק"מ ורוחבה נע בין 170 ק"מ ל-370 ק"מ. צ´ילה גובלת במדינות ארגנטינה במזרח, בוליביה בצפון-מזרח ופרו בצפון (האוקיינוס השקט ממזרח). ב-18 לספטמבר הם חוגגים עצמאות ואם ייצא לכם להיות ברחובות - הרווחתם.

מזג האוויר
במרכז ובצפון צ´ילה בתחילת דצמבר מזג האוויר גבולי. במרכז צ´ילה גשמים תכופים אבל לא משהו שמפריע לטיול רק צריך להצטייד בלבוש ארוך. בצפון, בגבול בוליביה, כבר יותר קר. שימו לב שבסוף דצמבר-תחילת ינואר מתחילה העונה הקרה בצפון ופחות נעים לטייל שם. לאלו מכם שטסים בנובמבר / דצמבר ומתחילים בצ´ילה שווה לקפוץ קצת לצפון וליהנות שבועיים שלושה של מזג טוב ולהספיק לחוות קצת את הנופים המדבריים השונים כל כך מהמרכז הירוק ומהדרום הקרחוני. ולאלו מכם שמגיעים לצ´ילה באוטובוס מבוליביה או פרו, פנקו את עצמכם עם עצירה של שלושה ימים בסאן פדרו – מומלץ!

כספים
המטבע בצ´ילה נקרא פסו צ´ילאני (1 פסו = 100 סנטבוס). אני אישית טיילתי עם ישראכרט ובכל מקום, כמעט, יש כספומט למשיכת מזומנים. הקפידו להשתמש רק בכספומטים הצמודים לסניפי בנק, כך אתם ממזערים את הסיכון לאבד את הכרטיס לחלוטין במקרה שהכספומט יבלע לכם אותו. ברוב הכספומטים יש אפשרות לבחירה בשפה האנגלית כך שממש אין בעיה בנושא זה. המלצה – תמיד החביאו 100$ בתיק הקטן ובתיק הגדול, שאר הכסף - עליכם תמיד. דרך זו, מה שלא יהיה, תמיד יהיה עליכם מזומן. בכל מקום יש חלפנים - גם ברחובות וגם בחנויות מסודרות. עדיף להחליף אצל חלפנים מורשים (כמובן), ובכלל עם דולרים לעולם לא תיתקעו מאחר והצ´יליאנים אוהבים גם שמשלמים להם בירוקים ובהרבה מקומות התמחור הוא בדולר ולא בפסו. עם המחאות נוסעים אין בעיה וקל לפרוט אותם (כמובן בהצגת דרכון). ´וולפראיסו´ ו´וינה דל מר´, המוזכרות עליהם כתבתי יקרות יחסית לשאר האזורים וקחו זאת בחשבון. מתאים יותר לאלו מבניכם המעוניינים לנפוש בסגנון אירופאי יותר. ככלל, ביחס לדרום אמריקה, צ´ילה לא זולה כל כך.

למטרקים
עיקר הטרקים בצ´ילה נמצאים בפטגוניה (בדרום) – מומלץ בחום. בצפון, באזור אטקאמה המוזכר בקטע, תמצאו טרקים קצרים יומיים, למרות שהנוף המשגע של המדבר מזמין טרק של כמה ימים. אני אמנם לא ניסיתי אבל בטוח שניתן למצוא מסלולים שונים היוצאים מסאן פדרו דה אטקאמה.

ת ה נ ו !

כנסו לכאן כדי למצא מידע נוסף על עבודה בדרום אמריקה.