לימודים בארה"ב
בארה"ב יש יותר מ- 2800 מוסדות המעניקים תארים אקדמיים, כ- 2600 מוסדות המלמדים לימודי תעודה וכ- 5000 מוסדות המלמדים לימודים קצרים של שנתיים או פחות. ישנם שני סוגים של מוסדות אקדמיים. האחד- מוסדות ציבוריים, הממומנים על ידי המדינה ועל ידי השלטון המקומי. שכר הלימוד בהם הינו נמוך יחסית. השני- מוסדות פרטיים שאינם שייכים לגופים ממשלתיים ומנוהלים על ידי מועצת מנהלים וממומנים מתרומות ושכר הלימוד. שכר הלימוד במוסדות אלה הינו גבוה יותר.
על מוסדות ההשכלה הגבוהה נמנים הקולג´ים והאוניברסיטאות. ישנם מספר סוגים של קולג´ים.
קולג´ים אזוריים- Community Colleges - מציעים מסלולים בני שנתיים עד ארבע שנים ללימודי תעודה או לימודים גבוהים יותר. הקולג´ים יכולים להיות ציבוריים או פרטיים. ניתן לעבור לאוניברסיטה, לאחר השנה השנייה, לצורך השלמה לתואר אקדמאי.
קולג´ים מקצועיים- Technical and Vocational Colleges - מוסדות אלה מכשירים את הסטודנט לעבודה מעשית. הם מציעים תוכניות ללימודים תיאורטיים המשולבים עם לימודים מעשיים.
קולג´ למדעי הרוח- Liberal Arts College - מוסדות המאפשרים לימודים כלליים בתחומי הרוח ולא מתמקדים בתחום לימוד ספציפי. כוונתם היא להכשיר את הסטודנט להתמודד עם העולם, תוך מתן ידע רחב בנושאי החיים.
מוסדות טכנולוגיים- Institutes of Technology - מוסדות המעניקים תואר במדעים ובהנדסה ומקנים הכשרה ממוקדת בתחום הנבחר.
מוסדות בעלי הקשר דתי- Religiously Affiliated Universities - אוניברסיטאות וקולג´ים השייכים לממסדים דתיים: כנסייה נוצרית, מוסדות להשכלה גבוהה יהודיים, מוסלמיים ושל דתות אחרות. מעבר לתוכנית הלימודים הרגילה דורשים מוסדות אלה השתתפות בשיעורי דת.
הכרה של תואר זר בישראל
סטודנטים ישראליים שמציגים בישראל תעודת תארים מארה"ב ותארים אקדמיים מכל מדינה בעולם, יידרשו בהתאם לסוג המוסד וסוג התואר לפנות לגורם הישראלי המתאים, על מנת לקבל הכרה ישראלית בתואר. הגוף האחראי על הכרת התואר בישראל, לצורכי שכר, הוא היחידה להערכת תארים ודיפלומות במשרד החינוך. כל האוניברסיטאות המיוצגות על ידי "קמפוס לימודים" מוכרות על ידי משרד החינוך. ישנם חוגים ומקצועות לימוד מקצועיים שהפיקוח עליהם ומתן הרישיונות לפעולה בישראל ניתנים על ידי ארגונים ואגודות למיניהן. ללומדים רפואה בחו"ל מומלץ לפנות למשרד הבריאות לקבלת מידע על אפשרות לקבל רישיון עבודה כרופא בעל תואר מחו"ל. המלצה זו תקפה גם למשפטנים, מהנדסים, וטרינרים, אדריכלים, רואי חשבון ופסיכולוגים. לפונים למקצועות כאלה בחו"ל, מומלץ לבצע בירור מול הארגונים השונים (לשכת עורכי הדין, רשם המהנדסים וכדומה) לפני תחילת הלימודים. בחלק מהמקרים עליכם לעבור מבחנים ישראליים, לאחר סיום התואר שלכם בחו"ל, בכדי לקבל רישיונות עבודה בתחום בארץ.
סוגי התארים, תעודות, עלויות ומשך הלימודים
משך הלימודים לתואר ראשון הינו כ- 4 שנים. מסלול הלימודים כולל שנתיים ראשונות של לימודים כלליים ורק לאחר מכן, בשנה השלישית, יתמקד הסטודנט בבחירתו. לימודי הנדסה ואדריכלות נמשכים 5 שנים. לימודים לתואר שני נמשכים בין שנה לשלוש שנים, כשהממוצע הוא שנתיים. תואר שני במשפטים נמשך שנה אחת ובמנהל עסקים- שנתיים. לימודי הדוקטורט נחלקים לשני שלבים. השלב הראשון, הלימודים התיאורטיים, נמשכים כשנה עד שנתיים . לאחר תקופה זו על הסטודנט לעבור מבחן או ועדה מחליטה הדנה בהמשך לימודי הדוקטורט. בהנחה שעבר, ימשיך הסטודנט לכתיבת תזה. ניתן להתחיל בלימודי דוקטורט במשפטים 3-4 שנים לאחר התואר השני, במנהל עסקים 3-4 שנים לאחר תואר השני ובפסיכולוגיה קלינית 6-8 שנים לאחר תואר הראשון (מסלול ישיר לדוקטורט).
יהודים בארה"ב
קהילת היהודים השנייה בגודלה בעולם נמצאת בארה"ב (הגדולה ביותר נמצאת כמובן בישראל). למרות האחוז הקטן יחסית של יהודים באוכלוסיית ארה"ב, מעמד הקהילה רם ולקהילה היהודית השפעה רבה על הנעשה בארה"ב בפרט ועל יהודי העולם בכלל. יהודים החלו להגר לארצות הברית כבר במאה ה-16 עם התחלת ההתיישבות "הלבנה" באזור. במאה ה-17 והמאה ה-18 היגרו לארצות הברית צאצאי גולי ספרד ופורטוגל שבאו מברזיל, הולנד ואנגליה וכן מעט מיוצאי אשכנז. בשנת 1776, עם הכרזת העצמאות של המדינה, חיו בארה"ב, בחוף המזרחי, כ- 2000 יהודים. מצבם הכלכלי היה טוב והם קיבלו זכויות מלאות וקיימו קשרים חברתיים עם שכניהם. היהודים התערו בחיים הכלכליים והמדיניים ואיישו משרות אזרחיות וצבאיות. בתחילת המאה ה- 19 הגיעו לארה"ב גלי הגירה מפולין, גרמניה ומדינות מרכז אירופה. בתקופה זו הגיעו כ- 300,000 יהודים לארה"ב. הם עסקו בעיקר ברוכלות אך גם במלאכה, בעיקר בענף ההלבשה. חלקם נדדו מערבה לצד החקלאים האמריקאים, וכך היישוב היהודי התפשט עד לסן פרנסיסקו. עד מהרה, המשפחות התרחבו והקימו קהילות יהודיות בכל רחבי ארה"ב. המהגרים החדשים השתלבו היטב כלכלית ומדינית. הם היו פחות אדוקים מבחינת הדת והנהיגו בה רפורמות. הם הקימו מוסדות רבים ודאגו לחינוך יהודי ולשימור התרבות. לקראת סוף המאה ה- 19 ותחילת המאה ה- 20 הגיע גל הגירה נוסף של כ- 2 מיליון יהודים. רובם הגיעו ממזרח אירופה. המהגרים החדשים פנו לעבוד בחרושת, במלאכה, ברוכלות ובמסחר. מהגרים אלה הקימו ארגונים רבים. בתחום הסוציאלי הוקמו איגודים מקצועיים ותנועות פועלים ובתחום הכלכלי והתרבותי הוקמו איגודי מהגרים לפי מוצאם, בהם נשמרו המנהגים וההליכות מארצות המוצא. היהודים נקלטו היטב מבחינה חברתית, אך בכל זאת התגלו מספר מאפייני אנטישמיות. היהודים נעשו מעורבים מבחינה פוליטית ומדינית והתרחקו מהדת. נעשה ניסיון לחזק זרמים מודרניים יותר בקרב היהדות המקומית ולשלבם בחיי היומיום. כך קמה התנועה הרפורמית שמטרתה להשתלב בחברה האמריקאית תוך שמירה על הדת- קידום הדת לעידן המודרני. למרות כל זאת, אחוז המתבוללים בקרב יהודי ארה"ב הינו גדול ופחות מ- 50% מהקהילה לוקחת חלק באיזשהו זרם דתי. כיום, יהדות ארה"ב מונה כ- 6 מיליון יהודים המרוכזים בעיקר בערים. כ- 65% מהם יושבים ב- 11 הערים הגדולות של ארה"ב: 2.4 מיליון יהודים בניו יורק, בלוס אנג´לס, פילדלפיה, שיקגו, מיאמי, בוסטון, וושינגטון, בלטימור, דטרויט, קליבלנד וסן פרנסיסקו.