יכול להיות שאני לא מקרה שמייצג את רוב הגולשים באתר הזה: בן 36 בתפקיד ניהולי שנשלח ע"י החברה להוציא ויזה לארה"ב, אבל אני מאמין שהפחתת אי הודאות, אפילו אם זה לגבי הפרטים של התהליך הטכני, לא יכולה להזיק. לאתר השגרירות נרשמתי בתאריך 4.8.2011 ולראיון הגעתי ב-22.8 אחרי שתאריך מוקדם יותר שהיה פנוי לא התאים לי בלו"ז. כך שבניגוד למה שאומרים, זמן ההמתנה לא ארוך במיוחד (שבועיים וחצי במקרה שלי). ייתכן שזה קשור לתקופה ושיש חודשים יותר עמוסים...
ויזה לארה"ב בשגרירות – לתפוס מקום מוקדם!
אני מגיע מהצפון הרחוק יחסית (ליד הכנרת) ושונא להסתובב בתל אביב בכלל, ובמיוחד בשעות העומס. לכן קבעתי את הראיון לשעה 07:15, לפני הפקקים והלחץ. התייצבתי בכניסה לשגרירות כבר בשעה 06:15, כי שמעתי שאחרי שש וחצי כבר מתחילים להגיע אנשים ורציתי לסיים מהר. באמת הגעתי ראשון (אפילו הצלחתי לחנות במגרש החניה הצמוד ליציאה מהשגרירות) אבל בגלל שחזרתי לרכב כדי להשאיר בו כמה דברים עקפו אותי בתור וירדתי למקום שלישי. לא נורא.
אולם הראיונות – מה להכין?
בסביבות 07:10 פתחו את הדלתות ואנשים התחילו להיכנס. בכניסה יש בידוק בטחוני: מרוקנים את הכיסים, החגורה והשעון לתוך מגשים ועוברים דרך גלאי מתכות. לשגרירות מותר להכניס מעט מאוד דברים, אז קחו את זה בחשבון. משם המשכנו לאולם הראיונות, שהזכיר לי קצת את משרד הפנים: שורה ארוכה של חלונות כספרים, כ-13 או 14 חלונות כאלה. בינינו עברו שני בחורים ישראלים חביבים, שתפקידם לבדוק שכל המסמכים מוכנים ולסמן את הדרכונים שלנו במדבקה ממוספרת. המסמכים שצריך שיהיו עליכם בשלב הזה (מחוץ לשקיות ניילון, מוכנים למסירה): דרכון, טופס בקשת הויזה DS-160 (ידוע גם בכינוי 'הדף עם הברקוד'), תמונת פספורט אחת, הספח הירוק של אגרת הויזה ושובר דואר השליחים להחזרת הדרכון. למי שאין שובר כזה יש אפשרות להמתין עד 08:00 או 08:30 לפתיחה של סניף הדואר בשגרירות. המלצה חמה: אל תגיעו בלי השובר. חבל על הזמן שלכם. תצטרכו להמתין כשעה לפתיחת הסניף ורכישת השובר ולאחר מכן להמתין מחדש בתור שעה וחצי-שעתיים.
שלושת השלבים: הראיון
באולם הראיונות, חיכינו עוד כ-10 דקות עד שהדלפקים יתחילו לעבוד. זה הזמן שאפשר ללכת לשירותים. כשנפתחים הדלפקים מתחילים בהליך התלת שלבי, שכולל לקיחת טביעת אצבעות, בדיקת טביעת אצבעות וראיון. אני אפרט קצת על כל אחד מהשלבים.
השלב הראשון (האדום) כולל לקיחת טביעת אצבעות. 6 הדלפקים הראשונים מיועדים לצורך הזה. לוקחים מכם טביעת אצבע מארבע אצבעות יד ימין, ארבע אצבעות יד שמאל ואז את שני האגודלים ביחד. שואלים שתיים-שלוש שאלות, אם הכל בסדר תקבלו חותמת Accepted על שובר האגרה (הטופס הירוק), ויחברו לכם בסיכה את שובר האגרה ואת טופס הדואר שליחים. השלב הזה לקח פחות מדקה.
השלב השני (הצהוב) מתבצע בדלפק 7 (לפחות ביום בו אני עברתי את הראיון). גם הוא לוקח פחות מדקה. במהלכו בודקים את טביעות האצבע שלכם בעזרת סורק מיוחד ואת הדרכון. נראה שהם מבקשים מכל אחד להניח אצבע אחרת באופן מדגמי (ממני ביקשו להניח על הסורק את אגודל יד ימין, ומזה שאחרי ביקשו את אצבע שמאל).
השלב השלישי (הירוק) מוכר יותר בתור 'הראיון' והוא מתבצע בדלפקים 11-14. לכל מי שהמילה "ראיון" מעוררת אסוציאציות של משרד עם מישהו מאחורי שולחן - הראיון מתבצע בעמידה, בדלפק, מול חלון מזכוכית חסינת כדורים ובאמצעות רמקול ומיקרופון... במקרה שלי, המראיינת שאלה אותי: מה מטרת הנסיעה, מה משמעות ראשי התיבות של התפקיד שלי בעבודה ומה מייצרת החברה שאני עובד בה, ואז הודיעה לי שהויזה שלי מאושרת ושלחה אותי לדרכי. גם השלב הזה לקח לי פחות מדקה... למרות שנאלצנו להמתין עד 08:00 לפתיחת דלפקי הראיונות.
הליך הוצאת ויזה לארה"ב - סיכום חוויה
בסה"כ כל התהליך לקח כשעה, מהכניסה בשעה 07:10 ועד היציאה בשעה 08:10. בזמן הזה "הצטברו" בתור למעלה מ-100 אנשים. לסיכום - ההמלצה שלי היא להגיע מוקדם - מאד מוקדם. נכון שגם אז תצטרכו לחכות בתור אבל לפחות תהיו הראשונים בו.
בהצלחה לכולם בראיונות!