פרסם אצלנו

עבודה
בשאר העולם

עבודה
באוסטרליה

עבודה
באירופה

עבודה
באנגליה

עבודה
בקנדה

עבודה
בארה"ב

עבודות בחו"ל	לוח שותפים	דירות בחו"ל	ויזה לארה"ב	Navigator	פורומים	טיפים	אולסייל
לימודים בחו"ל	חוויות מהעבודה	מדריכי וידאו	מדריכים בארה"ב בקנדה באנגליה באירופה באוסטרליה בשאר העולם	מידע נוסף ביטוח לחו"ל טיסות לחו"ל לוח יד שנייה לימודים בארץ

חוויות מהעבודה

חוויות תרמילאים

עבודה בעגלות באנגליה ובארה"ב

עבודה בחו"ל > עובדים בחו"ל > עבודה בעגלות > סיפור חווית העגלות שלי מאנגליה ועד ארה"ב

הצג חוויות בתחום:

סוכן נסיעות אישי
מתחייב למצוא לכם את
כרטיס הטיסה הזול ביותר!

03-7777188

סיפור חווית העגלות שלי מאנגליה ועד ארה"ב

שתף בטוויטר

שתף בפייסבוק

תן למעסיק לרדוף אחריך

הדפסה

שלח לחבר

"חייבים לעשות פסק זמן בחיים ולחשוב גם קדימה על העתיד. התחלתי באנגליה וחזרתי לעבוד בעגלות בארה"ב. זה גם לטייל בחו"ל וגם לעשות מלא כסף!"

מאת העובדת: סיון גולן

איך הכל התחיל

בשנת 2005, בהיותי בת 22, החלטתי שנמאס לי לחיות בארץ על משכורת של 3500 ש"ח לחודש, לשלם "משכנתא" על דירה, רכב ודלק ובכלל לחיות בכדי לשרוד. חברה טובה החלה לדבר איתי על עבודה באנגליה - עבודה במכירת מוצרי ים המלח. בתחילה הרעיון נראה לי לא מציאותי ואפילו מטורף... למה בעצם לעשות את זה לעצמי?? לטוס לחצי שנה, לעזוב את המשפחה, את החברים, את החבר שנשאר בארץ כי יש לו אחלה ג´וב ובעצם מה לי ולמכירות??? אבל קשה לשרוד בארץ וכולם מדברים על כמה כסף אפשר לעשות בחצי שנה בעגלות. הדילמה והתסכול של קבלת ההחלטה גברו ככל שהתקרב הזמן לתת תשובה, לכאן או לכאן. לבסוף החלטתי שאין ברירה ואני נוסעת! הפרידה הייתה קשה אבל התמיכה מהסביבה הייתה מדהימה, קניתי כרטיס לאוגוסט וטסתי.

מרגע הנחיתה ועד תחילת העבודה

נחתתי בלונדון, נציג החברה הגיע לאסוף אותי משדה התעופה והגעתי ל"בית" של ה"סלזמנים" בליברפול. אנשי החברה, שבארץ נציגיה שכנעו אותי להגיע לעבוד, קיבלו אותי בבית והם בעצם ניהלו את העגלה. התחלנו לעבוד על הספיץ´ של המכירה, הכל היה נראה כל כך מפחיד ומאיים, הלחץ היה אין סופי והיו הרבה חששות, אבל למרבה הפלא רציתי כבר "לעלות" על העגלה ולהתחיל למכור.

יום העבודה הראשון

היום הראשון הגיע, התלבשתי יפה - על פי כללי לבוש החברה, התאפרתי, התבשמתי ויותר מכל התרגשתי ופחדתי גם יחד. העגלה הייתה ממוקמת באחד הקניונים הטובים ביותר באנגליה, עגלה מושקעת ומסודרת. המנהלת הנחתה אותי לעצור כל בן אדם שעובר ליד העגלה ולהציע לו לנסות את הקרם החדש של חברת המוצרים שלא אנקוב בשמה כרגע. זה היה נראה לי קצת מוזר ואפילו הייתי מובכת מהעניין, אבל עשיתי זאת וכך לאט לאט אחרי עבודה קשה ואימונים רבים על עצמי הצלחתי למכור ואפילו אחרי כמה חודשים הוכרזתי כעובדת המצטיינת של החברה.

זה לא קל, אבל... לאחר חצי שנה של עבודה קשה (אי אפשר לשקר בעניין הזה, העבודה קשה וכרוכה בעבודה עצמית חזקה) אני יכולה להעיד שרכשתי חברים לחיים, אלו הם שמונה אנשים שחלקתי איתם בית מדהים במשך חצי שנה, עשיתי המון כסף שהספיק לי לרכישת רכב חדש, השלמת בגרויות, פסיכומטרי ושנתיים ללא עבודה ואף לשנת לימודים אחת. למרות כל ההצלחה נשבעתי שאני לא חוזרת לעגלות יותר לעולם, אני סיימתי עם עונת העגלות לצמיתות, הספיק לי.

עבודה בעגלות כסטודנטים

בהיותי בת 23 וחצי התקבלתי לבית ספר למשחק בת"א, שזה בעצם חלום חיי, ללמוד משחק וחלק מהעבודה בעגלות הייתה בכדי לאפשר לעצמי ללמוד את שאהבה נפשי תוך כדי שאני מקנה לעצמי שקט נפשי. שכרתי דירה בת"א עם החבר שלי, רכב וכל הכיף שמסביב, אבל הכסף התחיל להיגמר וההישרדות הפכה לקשה יותר ויותר. באותו הזמן, לקראת סוף שנה א´ חברה טובה שפתחה חברה לשיווק מוצרי ים המלח בארה"ב יצרה עימי קשר והציעה לי להגיע לנהל עגלות בארה"ב לתקופת הקיץ ולעשות כסף לשנת הלימוד הבאה. אני לא הסכמתי לשמוע על זה בכלל, שהרי הבטחתי לעצמי שאני לא עוזבת שוב ואני לא חוזרת לעגלות למרות הפיתוי הגדול, סירבתי בתוקף.
לאחר חודש של מחשבה ובלבולים עצמיים הבנתי שאת שנת הלימודים הבאה אין לי איך לממן ולמשפחה עם כל הרצון הטוב אין אפשרות לעזור, אז השתכנעתי ונסעתי לתקופה מתוכננת של חודשיים וחצי. הגעתי לארה"ב, למדינת ארקנסו שבדרום ארה"ב.
כל מי שהכיר את המדינה אמר לי שאין לי מה לעשות שם ושזה חור אחד גדול, אבל לי לא היה אכפת, הלכתי עם זה עד הסוף.

פעם שנייה של עבודה בעגלות בארה"ב

מנהלת החברה, דנה, חיכתה לי בשדה התעופה. נסענו לקומפלקס מטורף עם נוף מרהיב של הרים ונהרות שעוברים בתוך הקומפלקס (למי שלא מכיר- ארקנסו היא מדינת הטבע של ארה"ב). הרגשתי בהודו לרגע! בקומפלקס גם חיכו לי ג´קוזי, בריכה, חדר כושר, חדר אינטרנט, שירותי כביסה ורכבים, בקיצור נדהמתי מהיופי ומהתנאים המעולים. התחלנו להקים את העגלות מ א´ ועד ת´. התחילו להגיע עובדים וביניהם גם כמה חברים סטודנטים שגם נקלעו למצוקה כלכלית והגיעו למסקנה שרק על ידי עבודה בארה"ב במכירות הם יצליחו לעבור את שנת הלימודים בכבוד. פתאום הבנתי מה זו חברה שדואגת לעובדים שלה מהרמה הכי בסיסית של מגורים וקיום עד לרמה של משכורות טובות, בונוסים למצטיינים, פרסים, תחרויות ויחס אישי מדהים. כמה שזה אולי נשמע מוזר, הרבה אנשים קנו את המוצרים שלנו רק כי אנחנו מישראל, הייתה במקום הרגשה שכולם אוהבי יהודים והיו גם לקוחות שהיו מגיעים פעם בשבוע לתת לנו אוכל שבישלו רק בשבילנו, היו אנשים שהיו קונים לנו מתנות וממש דואגים לנו כאילו היינו משפחה.

מסקנות

בסופו של דבר, אני חייבת להודות שעברתי תיקון ושיניתי את דעתי על עבודה בעגלות והגעתי למסקנה שזה מהנה, מלמד ומכין אותך לחיים האמיתיים (תלוי איך בוחרים להסתכל על זה). קיבלתי ניסיון ניהולי, התבגרתי ולבסוף החלטתי להישאר מעבר לחודשיים וחצי שתיכננתי ונשארתי עד סוף העונה.

אני ממליצה לכל מי שניקלע למצוקה כלכלית או מעוניין לקחת פסק זמן מהחיים בארץ, לחוות חוויה של פעם בחיים ולהסתכל על הכל בפרופורציות ולא לוותר על החוויה של ה"עגלות"!